בנם של טג'יטו ומהרט. נולד ביום כ"ה בתמוז תשנ"ו (12.7.1996) באתיופיה. אח לשי, רבקה, אדיס והדר.

בנימין דסטאו, שנקרא בפי כל בני, גדל באתיופיה עד גיל חמש (שנת 2001), אז עלה עם משפחתו לארץ. המשפחה התיישבה בנתניה ובני למד בבית הספר יסודי ובתיכון בעיר.

פירוש השם דסטאו באמהרית הוא "שמחה", ואכן זה היה המאפיין הבולט ביותר שלו – תמיד היה שמח ומאושר, הפיץ אור, חום ואנרגיות חיוביות סביבו, וכמעט בכל רגע נתון האיר את פניו חיוך ענק.

עם סיום לימודיו בתיכון, למד במכינה הקדם- צבאית "ימין אורד" בחצור הגלילית, שם צבר אינספור חוויות ורכש חברים רבים. מוריו במכינה מספרים שתמיד הצחיק את כולם, הביא עמו שובבות ורוח שטות, אבל ידע גם להיות מאוד רציני, הציב לעצמו יעדים להצלחה בשירות הצבאי ופעל בנחישות למימושם.

ב-2015 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים. הוא היה לוחם מצוין, בעל רוח חזקה, אנרגיות בלתי נדלות וכוח לעודד ולחזק פלוגה שלמה. חבריו לשירות סיפרו שהיה הלוחם המצחיק ביותר בפלוגה, הפך כל רגע לקל יותר וגרם לכולם לרצות להיות בקרבתו. גם ברגעים קשים שמר על חיוך ולא התלונן, ובכל רגע מאתגר מצא הזדמנות לחזק, להצחיק ולשמח.

עם סיום הטירונות, יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתה) וסיים אותו בהצטיינות. הוא היה מפקד מקצועי ואהוב, וזכה להערכה רבה הן מפקודיו והן ממפקדיו.

אחרי השחרור, המשיך לשרת את המדינה והתייצב למילואים מדי שנה, ככל שנדרש.

לפרנסתו, עבד בני כמאבטח באתר חברת "אלביט מערכות" ברחובות. גם שם, שמר על התמהיל הייחודי שאפיין אותו – מצד אחד היה מאבטח מצטיין, מקצועי ומדויק, ומצד שני היה השטותניק שמצחיק את כולם. הוא אהב מאוד את עבודתו ואת חבריו לעבודה והיה הראשון להתנדב בכל פעם שמישהו נזקק להחלפה.

"אני זוכר את הרגע שהגיע לריאיון עבודה, התיישב בכיסא בביטחון, כאילו הוא בבית, והרגשתי שאנחנו מכירים כבר הרבה מאוד זמן", סיפר המנהל שלו בחברה. "החיבור שלו לאנשים היה מיידי והייתה לו נוכחות חזקה במיוחד".

בני קיבל כל אדם באשר הוא, הצליח ליצור קשר אישי וייחודי עם כל סובביו וגרם לכל מי שפגש להרגיש חשוב ולדעת שהוא אף פעם לא לבד. תמיד מצא סיבה למסיבה, היה הראשון לרקוד בכל רחבה והדביק את כולם באנרגיה ובשמחת החיים המתפרצת שלו.

הוא היה בן ואח למופת, חבר אמיתי, מסור ואוהב, בעל יכולת נתינה מדהימה ומוכנות להפוך עולמות למען אחרים, מבלי לצפות לתמורה. עבור אחייניו, בני היה לא רק דוד אהוב אלא מודל להערצה. הוא הרעיף עליהם חום, חיוכים ואהבה בלי גבולות והם ידעו תמיד שבזרועותיו הם בטוחים ומוגנים.

לאורך כל חייו ליווה אותו משפט מהשיר "לתת ולקחת" של שלמה ארצי: "תמשיך כי צריך להמשיך, אם אתה אמיתי, בשבילי אתה מלך".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המלחמה בני הוקפץ למילואים והתייצב מיד. כלוחם בגדוד 9263 של חטיבת הצנחנים 226, שירת במשך חודשים ארוכים בגבול הצפון, שאליו התפשטה הלחימה מיומה הראשון. הוא מילא את תפקידו באומץ ובמסירות אין קץ, מתוך תחושת שליחות ורצון להגן על המדינה.

במקביל לשירות המילואים, התחיל ללמוד לתואר הנדסאי מכונות במכללת "אורט" רחובות. מנהלת המגמה סיפרה כי בתחילת שנת הלימודים, אשר נפתחה באיחור בשל המלחמה, בני ציין שהוא "לפעמים" במילואים. "לפי הצורך", אמר בחיוך, וביקש שתעזור לו להשלים את מה שיפסיד.

למרות שנעדר פעמים רבות מספסל הלימודים, הצליח להתמיד, להשקיע ולהצליח, ובנובמבר 2024 התחיל את השנה השנייה ללימודיו.

ביום ראשון, 8.12.2024, היה בני בעיצומו של סבב מילואים נוסף, במסגרת התמרון הקרקעי בדרום לבנון שהחל כחודשיים קודם לכן. במהלך משימה לחשיפת פירים ואיתור אמצעי לחימה באחד הכפרים באזור, נכנס הכוח שלו לתווך תת-קרקעי לבדיק אותו. עם כניסתם, התפוצץ מטען שהוטמן במקום.

שלושה מחברי הצוות ספגו את מרבית הפגיעה, ובני, שנפצע באורח קל, הניח לעצמו חסם עורקים וניסה להגיע אליהם ולהגיש להם עזרה. בעודו מתקדם לעברם, התפוצץ מטען נוסף. בני נפגע אנושות ופונה לבית החולים "המרכז הרפואי לגליל" בנהריה. לאחר זמן קצר, מת מפצעיו.

שלושת הלוחמים הנוספים שנפגעו נהרגו גם הם בתקרית.

רב-סמל ראשון בנימין דסטאו נגוסה נפל בקרב ביום ח' בכסלו תשפ"ה (8.12.2024). בן עשרים ושמונה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, אח ושלוש אחיות.

אחותו הגדולה, רבקה, ספדה לו: "היית ילד שמח, תמיד מאושר, כל הזמן עם חיוך ענק. כששאלתי אותך באחת השבתות אם סיימת את המילואים ענית לי: 'לא, לא סיימתי את המילואים, החברים שלי שם ואני לא יכול להשאיר אותם שם, אני חייב ללכת גם'... איתך היה אור בבית, עכשיו לא יהיה לנו אור בבית כי הלכת".

דינה חיון, ראש מגמת מכונות במכללת "אורט" רחובות, כתבה: "הכרתי סטודנט בעל חדות מחשבה, שקדן ומעמיק בידע, עם זיק של שובבות... בצניעות ובנחישות שאפיינו אותך כל כך, מעולם לא סיפרת על המשימות המורכבות שביצעת... פעילות מבצעית משמעותית שבזכותה אנו כאן – לומדים, צוחקים וישנים בנוחות.

"מעולם לא התלוננת, מעולם לא קיטרת. רק ביקשת 'כמה שעות' כדי ללמוד במקביל למשימות הצבאיות שלך. עשית זאת בצורה מעמיקה, בלי תירוצים. למדת הכול במהרה והצלחת בלימודים בזכות האופי המיוחד שלך... עזבת אותנו מבלי שהיינו מוכנים. כל כך צעיר, כל כך מאיר, כל כך נעים, כל כך צנוע. בדרכך המיוחדת גרמת לכולנו פשוט להתאהב בך".

בני מונצח באנדרטת הצנחנים, הנמצאת סמוך לבסיס תל נוף.

במרכז הקהילתי בשכונת חפציבה בנתניה, שבה גדל, נערך טורניר כדורגל לזכרו. על קיר המתנ"ס צוירה דמותו, בליווי המשפט שאהב מהשיר "לתת ולקחת". עוד נערך במקום ערב לזכרו ואירוע חלוקת מזון לנזקקים, לעילוי נשמתו.

המוזיקאים דניאל שמה ואור חן יצרו את השיר "אם היית יודע" לזכר בני. בקליפ משתתפים בני משפחתו וחבריו, והוא ניתן לצפייה ביוטיוב.

מותג היינות wine & friends השיק סדרת יינות לזכרו.

עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם, תחת השם remember_benny_neguse. עמודי הנצחה נוספים נפתחו באתר noflim ובאתר memoriz.plus.